חוכמת הלב

חָכְמַת הַלֵּב

לפי הקדמה של בעל הסולם לספר "פנים מאירות ומסבירות" (אות י')

הָאָדָם לֹא נִבְרָא

לִקְנוֹת הוֹן וְלִבְנוֹת בִּנְיָנִים.

אֶלָּא לְבַקֵּשׁ כֹּל דָּבָר,

שֶׁיְּבִיאֵהוּ לִלְמוֹד אֶת הַחָכְמָה

אֵיךְ לֶאֱהוֹב.

וְאָז יִפָּקְחוּ עֵינֵי לִבּוֹ, 

וְתִתְחַדֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת.

-

חכמי הלב

 חַכְמֵי הַלֵּב

לפי הקדמה של בעל הסולם לספר "פנים מאירות ומסבירות" (אות י')

הַחָכְמָה הַזֹאת

לֹא נִתְּנָה

אֶלָּא לְאַנְשֵׁי לֵבָב.

כְּלוֹמַר,

שֶׁהִשִּׂיגוּ לֵב לֶאֱהוֹב

וְיַחְמְדוּהָ,

שֶׁהֵם נִקְרָאִים

בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים

"חַכְמֵי לֵב",

לִהְיוֹת שֶׁאֵין שָׁם עוֹד

רוּחַ יוֹרֵד לְמַטָּה

בְּלֵב פָּנוּי מֵחָכְמָה.
-

אהבה חשובה מהמתנה

 אַהֲבָה חֲשׁוּבָה מֵהַמַּתָּנָה

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "מהות חכמת הקבלה", עמ' 34

אַהֲבָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא

רַק תּוֹלָדָה יוֹצֵאת מִן הַמַּתָּנָה,

מִכֹּל מָקוֹם הִיא חֲשׁוּבָה

שֶׁאֵין עֵרֶךְ עַל הַמַּתָּנָה בְּעַצְמָהּ.
-

- -
בְּדוֹמֶה לְמֶלֶךְ גָּדוֹל

שֶׁנּוֹתֵן חֵפֶץ קָטָן לְאָדָם,

אַף-עַל-פִּי שֶׁהַמַּתָּנָה בְּעַצְמָהּ,

אֵין לָהּ כֹּל עֵרֶךְ,

עִם כֹּל זֶה הָאַהֲבָה

וְהַתְּשׂוּמֶת לֵב שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

אֵין קֵץ לְעֶרְכָּהּ וְיוֹקְרָהּ.

וּלְפִיכָךְ,

הִיא מוּפְשֶׁטֶת לְגַמְרֵי מִן הַחוֹמֶר,

שֶׁהוּא הָאוֹר וְהַמַּתָּנָה,

בְּאוֹפֶן, שֶׁכֹּל הָעֵסֶק וְהַהֶבְחֵן

נִשְׁאָר חָקוּק בְּהַהַשָּׂגָה

רַק בָּאַהֲבָה לְבָדָהּ.

וְהַמַּתָּנָה כְּמוֹ נִמְחֶקֶת

וְנִשְׁכַּחַת מֵהַלֵּב.

קשר אהבה

קֶשֶׁר אַהֲבָה

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", מאמר נ"ד: "מטרת העבודה", עמ' 571

אִם אֶחָד נוֹתֵן

וְהַשֵּׁנִי לֹא נוֹתֵן שׁוּם דָּבָר חֲזָרָה,

אֵין מְצִיאוּת שֶׁל שׁוּתָפוּת.

רַק בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם

מְגַלִּים אַהֲבָה זֶה לָזֶה

אָז יֵשׁ קֶשֶׁר וִידִידוּת

בֵּין שְׁנֵיהֶם.

אֲבָל אִם אֶחָד מְגַלֶּה אַהֲבָה,

וְהַשֵּׁנִי לֹא מַרְאֶה שׁוּם תְּגוּבָה,

אֵין לְאַהֲבָה כָּזֹאת

שׁוּם מְצִיאוּת וּזְכוּת קִיּוּם.
-

התחברות

הִתְחַבְּרוּת

מתוך ספר "שמעתי", מאמר: "מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה"

אִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים

בָּאִים לִידֵי הַכָּרָה,

שֶׁכֹּל אֶחָד מֵהֶם שׂוֹנֵא

מַה שֶׁחֲבֵרוֹ שׂוֹנֵא,

וְאוֹהֵב אֶת מַה וּמִי

שֶׁחֲבֵרוֹ אוֹהֵב,

אָז הֵם בָּאִים לִידֵי

הִתְחַבְּרוּת תְּמִידִית,

בְּחִינַת יָתֵד

שֶׁלֹּא תִּימוֹט לְעוֹלָם.

אהבה ויראה

אַהֲבָה וְיִרְאָה

מתוך ספר "שמעתי" מאמר: "ענין גילה ברעדה, בעבודה"

וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה,

צְרִיכִים לַעֲסוֹק בְּיִרְאָה גַּם כֵּן.

כִּי יִרְאָה

הִיא הֶחָלָל וְהַחִסָּרוֹן.

בְּדוֹמֶה לְמִי שֶׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת

וְלֹא עוֹשֶׂה בְּקִירוֹת הַבַּיִת

שׁוּם חִסָּרוֹן.

וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם אֶפְשָׁרוּת

לְהִכָּנֵס לַבַּיִת,

כִּי אֵין מְקוֹם חָלָל

בְּקִירוֹת הַבַּיִת,

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם

לְהִכָּנֵס לְהַבַּיִת.

וְלָכֵן צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת

מְקוֹם חָלָל,

שֶׁעַל יְדֵי הֶחָלָל הַזֶּה

הוּא יִכָּנֵס לַבַּיִת.

אש דועכת

 

אֵשׁ דּוֹעֶכֶת

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות", אגרת ב', עמ' 668

אִישׁ הַנּוֹתֵן

מַתָּנָה גְּדוֹלָה לְרֵעֵהוּ,

הָאַהֲבָה הַמִּתְגַּלָּה בְּלִבּוֹ

בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה,

אֵינָהּ דּוֹמָה

לָאַהֲבָה הַנִּשְׁאֶרֶת בַּלֵּב,

לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה,

אֶלָּא הִיא הוֹלֶכֶת

וּמִתְקָרֶרֶת יוֹם יוֹם,

עַד שֶׁאֶפְשָׁר לָבוֹא

לִכְלָל שִׁכְחָה

בְּבִרְכַּת הָאַהֲבָה,

וּמְחוּיָב מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה

לִהַמְצִיא תַּחְבּוּלָה

בְּכֹל יוֹם

לִהְיוֹת בְּעֵינָיו כַּחֲדָשׁוֹת.

וְזֶהוּ כֹּל עֲבוֹדָתֵנוּ,

לְגַלּוֹת אַהֲבָתֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ,

בְּכֹל יוֹם וָיוֹם מַמָּשׁ,

שָׁוֶה בְּשָׁוֶה

כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַקַּבָּלָה.

רופא לב

רוֹפֵא לֵב

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "תכונתה של חוכמת הנסתר בכללה", עמ' 39

חוֹלֶה הַבָּא לְרוֹפֵא

שֶׁיּוֹצִיא לוֹ קוֹץ,

הָרוֹפֵא שֶׁמּוֹצִיא אֶת הַקּוֹץ

וּמַכְאִיב לַחוֹלֶה,

אֵינוֹ נִבְחָן שֶׁנִּשְׁתַּנָּה עַתָּה

וּפוֹעֵל רַע,

אֶלָּא הָרוֹפֵא וְהַחוֹלֶה

שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם

אַהֲבָה לִפְנֵי כֵן,

הֵם אוֹתָם הָאוֹהָבִים

גַּם בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה

שֶׁל הַחִתּוּךְ הַמַּכְאִיב. 

אהבה טבעית

 אַהֲבָה טִבְעִית

ספר "שמעתי", מאמר רי"ג: "ענין גילוי החסרון"

מִי שֶׁאוֹהֵב לַחֲבֵרוֹ אַהֲבָה אֲמִתִּית, ­­

אֲזַי הוּא מִשְׁתּוֹקֵק וְחוֹשֵׁב

רַק בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ,

וּמוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַה

שֶׁאֵינוֹ נִצְמָח טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ.

וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּלִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת.

וְאֵינָם צְרִיכִים מוֹחַ גָּדוֹל לָזֶה,

מִפְּנֵי שֶׁזֶּה טִבְעִי.

כְּמוֹ אַהֲבַת הָאֵם לִבְנָהּ,

שֶׁכֹּל מְגַמָּתָהּ לְטוֹבַת בְּנָהּ,

וְאֵינָהּ צְרִיכָה שׁוּם הֲכָנוֹת

וּמוֹחִין לֶאֱהוֹב בְּנָהּ.

יַעַן שֶׁדָּבָר טִבְעִי אֵינוֹ צָרִיךְ לְשֵׂכֶל,

שֶׁיְּחַיֵּב אֶת הַדָּבָר,

אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֶׂה מִצַּד הַחוּשִׁים בְּעַצְמָם,

שֶׁהַחוּשִׁים בְּעַצְמָם עוֹבְדִים

בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.

שֶׁכֵּן הוּא בַּטֶּבַע,

שֶׁמֵּחֲמַת אַהֲבָה לְאֵיזֶה דָּבָר,

מוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם,

עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְהַמַּטָּרָה.

וְכֹל זְמַן שֶׁאֵינָם מַשִּׂיגִים,

חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים.
-

ילד טוב

 

יֶלֶד טוֹב

מתוך שיחת רב (19.10.04) על הדרכים להנחלת משנת בעל הסולם

יֵשׁ אֵיזֶה כּוֹחַ,­­

אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה,

שֶׁשּׁוֹלַחַת לָנוּ כֹּל טוּב

כְּמוֹ אִמָּא.

אֲבָל אֲנַחְנוּ

לֹא יְכוֹלִים לְקַבֵּל,

לֹא יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ,

אֶת הַטּוֹב הַזֶּה.

אֶלָּא רַק בְּמִדָּה

שֶׁנִּהְיֶה מוּכָנִים

כּמוֹ יֶלֶד טוֹב -

לַעֲשׂוֹת רַק כְּדֵי לִגְרוֹם

שִׂמְחָה לְאִמָּא.
-

אהבת אב ובן

אַהֲבַת אָב וּבֵן

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות", אגרת ב', עמ' 668

אַהֲבַת אָב לִבְנוֹ

הִיא שׁוֹרְשִׁית טִבְעִית,

וּכְמוֹ שֶׁהָאָב

חוֹשֵׁק שֶׁבְּנוֹ יֹאהַב אוֹתוֹ,

כְּמוֹ כֵן הַבֵּן

חוֹשֵׁק שֶׁאָבִיו יֹאהַב אוֹתוֹ.

וְהַחֵשֶׁק הַזֶּה הַמָּצוּי בִּלְבָבָם,

גּוֹרֵם לָהֶם תָּמִיד בְּלִי הֶרֶף

בְּחִינַת יִרְאָה.

דְּהַיְנוּ, שֶׁהָאָב מִתְיָרֵא מְאוֹד

שֶׁבְּנוֹ לֹא יִשְׂנָא אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה שִׁעוּר,

וַאֲפִילוּ דַּק מִן הַדַּק,

וּכְמוֹ כֵן הַבֵּן מִתְיָרֵא

שֶׁאָבִיו לֹא יִשְׂנָא אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה שִׁעוּר,

דַּק מִן הַדַּק, בְּאֵין נִבְדָּק.

"וְיִרְאָה תְּמִידִית" זוֹ

גּוֹרֶמֶת לָהֶם לְגַלּוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים

בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ,

שֶׁהָאָב מִתְאַמֵּץ לְגַלּוֹת אַהֲבָתוֹ בְּפוֹעַל

בִּתְמִידוּת לְעֵינֵי בְּנוֹ,

וְגַם הַבֵּן מִתְאַמֵּץ לְגַלּוֹת אַהֲבָתוֹ בְּפוֹעַל

בִּתְמִידוּת וּבְכֹל יְכוֹלְתוֹ

לְעֵינֵי אָבִיו.

וּבְדֶרֶךְ זֶה

רִגְשֵׁי הָאַהֲבָה פָּרִין וְרַבִּין,

בְּלֵב שְׁנֵיהֶם תָּמִיד,

עַד שֶׁהָאֶחָד מִתְגַּבֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים

עַל חֲבֵרוֹ,

בְּשִׁעוּר גָּדוֹל וְשָׁלֵם.

דְּהַיְנוּ, שֶׁאַהֲבַת לֵב מֵהָאָב,

מִתְגַּלֵּית אֶל הַבֵּן בְּשִׁעוּר שָׁלֵם,

שֶׁעָלָיו אֵין לְהוֹסִיף

וְאֵין לִגְרוֹעַ.

אהבת בן יחיד

 

אַהֲבַת בֵּן יָחִיד

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות", אגרת ב', עמ' 668

בּוֹא וּרְאֵה

בְּאַהֲבַת אָב וּבְנוֹ

מִנְהָג הַפְלֵא וָפֶלֶא,

שֶׁלִּכְאוֹרָה, אִם הַבֵּן

יָחִיד הוּא לְאָבִיו וְאִמּוֹ,

מְחוּיָב הַבֵּן לֶאֱהוֹב יוֹתֵר

אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ,

כִּי מְגַלִּין אֵלָיו יוֹתֵר אַהֲבָה

מֵהוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה בָּנִים.

אֲבָל בַּמְּצִיאוּת אֵינוֹ כֵּן,

וְנַהֲפוֹךְ הוּא,

שֶׁאִם הוֹרִים נִקְשָׁרִים מְאוֹד לִבְנֵיהֶם

בְּחַבְלֵי אַהֲבָתָם,

אָז עֵרֶךְ אַהֲבַת הַבָּנִים

מוּצְעָר וּמוּקְטָן מְאוֹד,

עַד שֶׁלִּפְעָמִים נִרְאֶה בְּחוּשׁ

אֶצֶל הַבָּנִים מִסּוּג אַהֲבָה כָּזוֹ,

שֶׁנִּכְבָּה בְּלִבָּם כֹּל רֶגֶשׁ הָאַהֲבָה.

כִּי זֶהוּ מִנְהָג מֵחוּקֵי הַטֶבַע

הַטָּבוּעַ בָּעוֹלָם.

פת לחם

 

פַּת לֶחֶם

מתוך ספר "שמעתי", מאמר קס"ו: "ב' בחינות בהשגה"

קָטָן שֶׁמַּתְחִיל לֶאֱכוֹל לֶחֶם

אֵין לוֹ עֲדַיִן שׁוּם מוּשָׂג

אֶלָּא רַק בְּהַלֶּחֶם,

וּכְשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְבַּגֵּר

אָז הוּא מַתְחִיל לְהָבִין

שֶׁיֵּשׁ לְהַלֶּחֶם בְּחִינַת סִבָּה,

הַגּוֹרֵם לְצוּרַת הַלֶּחֶם,

שֶׁיְּקַבֵּל אֶת צוּרָתוֹ

הַמִּתְרָאָה לְעֵינָיו,

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָבָן,

וְשֶׁיִּהְיֶה רַךְ וְטָעִים

וְכַדּוֹמֶה.

אֲזַי הוּא מַשִּׂיג

אֶת צוּרַת הַלֶּחֶם

לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוֹ

מֵהַתַּנּוּר,

שֶׁאָז הַלֶּחֶם

הָיָה רַךְ יוֹתֵר מִדַּי

וְהָיָה חָם בְּיוֹתֵר,

עַד שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה,

וְהָיָה מְחוּסָר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה,

דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּתְיַבֵּשׁ וְיִתְקָרֵר

עַל יְדֵי שְׁהִיַּת זְמַן,

כִּי הָאֲוִיר מַכְשִׁיר לַלֶּחֶם

שֶׁיְּקַבֵּל צוּרַת הַלֶּחֶם

כְּמוֹ שֶׁמִּתְרָאֶה בְּעֵת

שֶׁבָּא לַשּׁוּלְחָן.

אֲבָל אַחַר כָּךְ

שֶׁמַּתְחִיל לַחְקוֹר עוֹד,

אֲזַי הוּא רוֹאֶה עוֹד צוּרָה,

טֶרֶם שֶׁהִכְנִיסוֹ לְהַתַּנּוּר.

הֲגַם שֶׁהָיָה לוֹ בְּעֵרֶךְ

אוֹתוֹ צוּרָה

אֲבָל יֵשׁ שִׁינוּיִים גְּדוֹלִים.

-

הַיְנוּ, עַל יְדֵי חוֹם הַתַּנּוּר

הַלֶּחֶם נַעֲשָׂה יוֹתֵר גָּדוֹל,

וְנַעֲשָׂה יוֹתֵר לְמוּצָק,

וְהִקְרִים אֶת פָּנָיו,

שֶׁמִּקּוֹדֶם הָיָה לָבָן

וְעַכְשָׁיו יֵשׁ לוֹ צֶבַע אַחֵר.

וּכְשֶׁמַּתְחִיל לַחְקוֹר,

אֲזַי הוּא רוֹאֶה

שֶׁהַצּוּרָה וְהַמִּשְׁקָל

קִבֵּל הַלֶּחֶם עוֹד טֶרֶם

שֶׁהִכְנִיסוֹ לְהַתַּנּוּר.

וּכְמוֹ כֵּן הַלְאָה,

עַד שֶׁבָּא לְהַמַּצָּב

שֶׁלּוֹקְחִים חִיטִים

וְזוֹרְעִין אוֹתָן בַּקַּרְקַע.

דגים בים

 

דָּגִים בַּיָּם

מתוך "כתבי בעל הסולם", מאמר: "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה"

טֶבַע הָרוּחָנִי,

כְּטֶבַע הַדָּגִים בַּיָּם,

אֲשֶׁר הַגָּדוֹל בּוֹלֵעַ אֶת הַקָּטָן,

בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב מִמֶּנּוּ.

וּמַחֲשָׁבָה לְבַד פּוֹעֶלֶת כָּאן,

וְיֶתֶר אֱמֶת אֵינוֹ מַחֲשָׁבָה,

אֶלָּא רָצוֹן וְרוּחַ,

כִּי מַחֲשָׁבָה אֵינָהּ מוֹעִילָה לְהָנִיעַ

גַם בַּעַל הַמַּחֲשָׁבָה עַצְמוֹ,

וְאֵיךְ תָּנִיעַ אֶת חֲבֵרוֹ?

אֶלָּא שֶׁהָרָצוֹן מְקַבֵּל וּמִצְטַיֵּר

מִדְּמוּת מַחֲשָׁבָה הַהִיא,

שֶׁל בַּעַל הָרָצוֹן הַגָּדוֹל,

וּפוֹעֵל אֵצֶל הַקָּטָן מִמֶּנּוּ.

פיל

 

פִּיל

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", אגרת מ"ה, עמוד 741 (744)

הַפִּיל

שֶׁאֵין לוֹ צִירִים

בְּעַצְמוֹתָיו,

אֵינוֹ יָכוֹל

לְהַטּוֹת רֹאשׁוֹ

לַאֲחוֹרָיו.

וּכְשֶׁרוֹצֶה

לְהַבִּיט לַאֲחוֹרָיו,

מְחוּיָב לְטַלְטֵל וּלְהַפֵּךְ

כֹּל אוֹרֶךְ קוֹמָתוֹ

מֵרֹאשׁוֹ עַד זְנָבוֹ.

לא ציפור

 לֹא צִפּוֹר

מתוך "כתבי בעל הסולם", מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה"

אִם רוֹאִים מֵרָחוֹק

אֵיזֶה תְּמוּנָה שְׁחוֹרָה,

עַל כֹּל פָּנִים מַכִּירִים בָּה

שֶׁאֵינֶנָּה אָדָם,

וְאֵינֶנָּה צִפּוֹר.

הֲלֹא זֶה לִרְאָיָה נֶחְשֶׁבֶת,

כִּי אִם הָיְתָה יוֹתֵר רְחוֹקָה,

לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַחְלִיט

שֶׁאֵינֶנָּה אָדָם.

מעל העיגול

 מֵעַל הָעִגּוּל

ספר "שמעתי", מאמר רכ"ה: "להגביה את עצמו"

אִי אֶפְשָׁר

לְהַגְבִּיהַ אֶת עַצְמוֹ

מֵעַל לָעִגּוּל שֶׁלּוֹ.

לָכֵן הָאָדָם מוּכְרָח

לִינוֹק מִתוֹךְ הַסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ.

וְאֵין לוֹ שׁוּם עֵצָה,

אֶלָּא דֶּרֶךְ לִימוּד וִיגִיעָה רַבָּה.

שרטוט מתוך השיעור היומי (8.10.08) על אגרת רב"ש

לָכֵן, אִם הָאָדָם

בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ סְבִיבָה טוֹבָה,

אֲזַי הוּא מַרְוִיחַ זְמַן וִיגִיעָה,

יַעַן שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ

לְפִי הַסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ.
-

גלגל קטן

 -גַּלְגַּל קָטָן

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "השלום בעולם"

הַיָּחִיד מְשׁוּעְבָּד

בְּאוֹפֶן מוּחְלָט

לַצִּבּוּר,

כְּדוּגְמַת

גַּלְגַּל קָטָן

בִּמְכוֹנָה.

- כִּי הוּא נוֹטֵל

כֹּל חַיָּיו וְאוֹשְׁרוֹ

מֵאוֹתוֹ הַצִּבּוּר,

וְעַל כֵּן

טוֹבַת הַצִּבּוּר,

וְטוֹבָתוֹ הַפְּרָטִית

הֵם הַיְנוּ הַךְ.
-

עולם אחד

 עוֹלָם אֶחָד

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "השלום בעולם"

כֹּל הָעוֹלָם נֶחְשָׁבִים

לְצִבּוּר אֶחָד,

וּלְחֶבְרָה אַחַת,

כְּלוֹמַר, כֹּל יָחִיד בָּעוֹלָם,

מִתּוֹךְ שֶׁיּוֹנֵק לְשַׁד חַיָּיו

וְהַסְפָּקָתוֹ

מִכֹּל בְּנֵי הָעוֹלָם כּוּלוֹ -

נַעֲשֶׂה בָּזֶה מְשׁוּעְבָּד,

לְשָׁרֵת וְלִדְאוֹג

לְטוֹבַת הָעוֹלָם כּוּלוֹ.
-