אַהֲבָה טִבְעִית
ספר "שמעתי", מאמר רי"ג: "ענין גילוי החסרון"
מִי שֶׁאוֹהֵב לַחֲבֵרוֹ אַהֲבָה אֲמִתִּית,
אֲזַי הוּא מִשְׁתּוֹקֵק וְחוֹשֵׁב
רַק בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ,
וּמוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַה
שֶׁאֵינוֹ נִצְמָח טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ.
וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּלִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת.
וְאֵינָם צְרִיכִים מוֹחַ גָּדוֹל לָזֶה,
מִפְּנֵי שֶׁזֶּה טִבְעִי.
כְּמוֹ אַהֲבַת הָאֵם לִבְנָהּ,
שֶׁכֹּל מְגַמָּתָהּ לְטוֹבַת בְּנָהּ,
וְאֵינָהּ צְרִיכָה שׁוּם הֲכָנוֹת
וּמוֹחִין לֶאֱהוֹב בְּנָהּ.
יַעַן שֶׁדָּבָר טִבְעִי אֵינוֹ צָרִיךְ לְשֵׂכֶל,
שֶׁיְּחַיֵּב אֶת הַדָּבָר,
אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֶׂה מִצַּד הַחוּשִׁים בְּעַצְמָם,
שֶׁהַחוּשִׁים בְּעַצְמָם עוֹבְדִים
בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.
שֶׁכֵּן הוּא בַּטֶּבַע,
שֶׁמֵּחֲמַת אַהֲבָה לְאֵיזֶה דָּבָר,
מוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם,
עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְהַמַּטָּרָה.
וְכֹל זְמַן שֶׁאֵינָם מַשִּׂיגִים,
חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים.
-
-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה