כְּלִי מְנוּקָב
מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות", אגרת נ"ז, עמ' 763
כְּמוֹ הַשּׁוֹאֵב
בִּכְלִי מְנוּקָב,
שֶׁהוֹלֵךְ וְשׁוֹאֵב
כֹּל הַיּוֹם,
וְאֵין לוֹ טִפַּת מַיִם
לִרְווֹת צִמְאוֹנוֹ,
כָּךְ
כֹּל מַה שֶׁפָּעַל בָּעֲבוֹדָתוֹ
בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל,
נִמְצָא כְּמוֹ נִשְׂרַף כָּלִיל
בְּיוֹם מָחָר.
וְכֹל יוֹם
וְכֹל רֶגַע,
צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ,
כְּמוֹ שֶׁלֹּא פָּעַל כְּלוּם מִיָּמָיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה