אור בורא את הכלי

אוֹר בּוֹרֵא אֶת הַכְּלִי

מתוך מאמרו של בעל הסולם: "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ד'

א

יֵשׁ כְּלָל גָּדוֹל

בְּעִנְיָן הַכֵּלִים:

הִתְפַּשְּׁטוּת הָאוֹר

וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ

הוּא עוֹשֶׂה אֶת הַכְּלִי

רָצוּי לְתַפְקִידוֹ.

כִּי כֹּל עוֹד הַכְּלִי

לֹא נִפְרָד פַּעַם מֵהָאוֹר שֶׁלּוֹ,

הֲרֵי הוּא נִכְלָל עִם הָאוֹר

"וּבָטֵל אֵלָיו

כְּנֵר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה".

ב

וְעִנְיָן הַבִּטּוּל הַזֶּה הוּא,

מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ הַפְכִיוּת בֵּינֵיהֶם

הָרְחוֹקָה מִקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

כִּי הָאוֹר הוּא שֶׁפַע

הַנִּמְשָׁךְ יֵשׁ מִיֵּשׁ.

וְהַפְכִי אֵלָיו הוּא הַכְּלִי,

שֶׁהוּא הָרָצוֹן הַגָּדוֹל

לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁפַע הַהוּא,

שֶׁהוּא כֹּל שׁוֹרְשׁוֹ.

וּלְפִיכָךְ

בִּהְיוֹתָם כְּרוּכִים זֶה בָּזֶה יַחַד,

מִתְבַּטֵּל הָרָצוֹן לְקַבֵּל בָּאוֹר שֶׁבּוֹ,

וְאֵינוֹ יָכוֹל לִקְבּוֹעַ אֶת צוּרָתוֹ,

אֶלָּא אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר מִמֶּנּוּ

פַּעַם אַחַת.

ג

כִּי אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר מִמֶּנּוּ,

הוּא מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹקֵק מְאוֹד אַחֲרָיו.

וְהִשְׁתּוֹקְקוּת הַזֹּאת

קוֹבַעַת וּמַחְלִיטָה

אֶת צוּרַת הָרָצוֹן כָּרָאוּי.

וְאַחֲרֵי כֵן

כְּשֶׁהָאוֹר חוֹזֵר וּמִתְלַבֵּשׁ בּוֹ,

הוּא נִבְחָן מֵעַתָּה

לְ-ב' עִנְיָנִים נִבְדָּלִים:

כְּלִי וְאוֹר,

אוֹ גּוּף וְחַיִּים.

וְזֶה עִנְיָן

עָמוֹק מִכֹּל עָמוֹק.