אהבת אב ובן

אַהֲבַת אָב וּבֵן

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות", אגרת ב', עמ' 668

אַהֲבַת אָב לִבְנוֹ

הִיא שׁוֹרְשִׁית טִבְעִית,

וּכְמוֹ שֶׁהָאָב

חוֹשֵׁק שֶׁבְּנוֹ יֹאהַב אוֹתוֹ,

כְּמוֹ כֵן הַבֵּן

חוֹשֵׁק שֶׁאָבִיו יֹאהַב אוֹתוֹ.

וְהַחֵשֶׁק הַזֶּה הַמָּצוּי בִּלְבָבָם,

גּוֹרֵם לָהֶם תָּמִיד בְּלִי הֶרֶף

בְּחִינַת יִרְאָה.

דְּהַיְנוּ, שֶׁהָאָב מִתְיָרֵא מְאוֹד

שֶׁבְּנוֹ לֹא יִשְׂנָא אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה שִׁעוּר,

וַאֲפִילוּ דַּק מִן הַדַּק,

וּכְמוֹ כֵן הַבֵּן מִתְיָרֵא

שֶׁאָבִיו לֹא יִשְׂנָא אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה שִׁעוּר,

דַּק מִן הַדַּק, בְּאֵין נִבְדָּק.

"וְיִרְאָה תְּמִידִית" זוֹ

גּוֹרֶמֶת לָהֶם לְגַלּוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים

בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ,

שֶׁהָאָב מִתְאַמֵּץ לְגַלּוֹת אַהֲבָתוֹ בְּפוֹעַל

בִּתְמִידוּת לְעֵינֵי בְּנוֹ,

וְגַם הַבֵּן מִתְאַמֵּץ לְגַלּוֹת אַהֲבָתוֹ בְּפוֹעַל

בִּתְמִידוּת וּבְכֹל יְכוֹלְתוֹ

לְעֵינֵי אָבִיו.

וּבְדֶרֶךְ זֶה

רִגְשֵׁי הָאַהֲבָה פָּרִין וְרַבִּין,

בְּלֵב שְׁנֵיהֶם תָּמִיד,

עַד שֶׁהָאֶחָד מִתְגַּבֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים

עַל חֲבֵרוֹ,

בְּשִׁעוּר גָּדוֹל וְשָׁלֵם.

דְּהַיְנוּ, שֶׁאַהֲבַת לֵב מֵהָאָב,

מִתְגַּלֵּית אֶל הַבֵּן בְּשִׁעוּר שָׁלֵם,

שֶׁעָלָיו אֵין לְהוֹסִיף

וְאֵין לִגְרוֹעַ.