מתוך ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק "דרגות הסולם", מאמר (554): "כוח המחשבה", עמוד 1890
הָאָדָם,
כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב
נִקְרָא "מִי",
הוּא שׁוֹאֵל מִי הוּא.
וּכְשֶׁהָאָדָם
מַשִּׂיג תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ,
אֲזַי הַתְּשׁוּבָה נִקְרָא
בְּחִינַת "מַה".
וְהִנֵּה "מַה"
נִקְרָא בְּחִינַת חָכְמָה,
שֶׁהוּא בְּחִינַת
כֹּחַ-מָה,
הַיְנוּ, שֶׁהַ"מַה"
מִתְלַבֵּשׁ בּוֹ בִּבְחִינַת כּוֹחַ,
שֶׁהוּא כּוֹחַ הַמַּחֲשָׁבָה.
וּכְשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לַחֲשׁוֹב
עַל הַכּוֹחוֹת הַנִּפְלָאִים,
הַנִּמְצָאִים בּוֹ,
הוּא מוּכְרָח לוֹמַר,
שֶׁהוּא כּוֹחַ אֱלוֹקִי,
הַמְּלוּבָּשׁ בּוֹ,
פּוֹעֵל אֶת כֹּל אֵלֶּה הַפְּעוּלוֹת
בְּלִי יְדִיעָתוֹ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה