כְּמוֹ אֲחֵרִים
מתוך ספר "כתבי רב"ש" כרך א', חלק "שלבי הסולם", מאמר: "מעוז צור ישועתי", עמ' 101
אָדָם מִצַּד עַצְמוֹ,
אֲפִילוּ שֶׁאֵין בִּסְבִיבָתוֹ
אֲנָשִׁים אֲחֵרִים,
יֵשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ חִסָּרוֹן
לַאֲכִילָה, וּשְׁתִיָה, וְשֵׁינָה,
וְכַדוֹמֶה.
אֲבָל אִם יֵשׁ
אֲנָשִׁים בִּסְבִיבָתוֹ,
אָז יֵשׁ עִנְיָן שֶׁל בּוּשָׁה,
מַה שֶׁאֲחֵרִים
מְחַיְּבִים אוֹתוֹ.
הוּא מוּכְרָח
לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת,
מַה שֶׁאֲנָשִׁים מִבַּחוּץ
מְחַיְּבִים אוֹתוֹ.
וְכֵן עִנְיָן זֶה נִכָּר
בְּעִקָּר בְּהַלְבָּשָׁה,
שֶׁאָדָם בַּבַּיִת
הוּא הוֹלֵךְ מְלוּבָּשׁ
בְּמַה שֶׁנּוֹחַ לוֹ.
מַה שֶׁאֵין כֵּן
כְּשֶׁהוֹלֵךְ בֵּין אֲנָשִׁים,
הוּא מוּכְרָח לָלֶכֶת מְלוּבָּשׁ
כְּפִי שֶׁהָאֲחֵרִים מְבִינִים.
וְאֵין לוֹ בְּחִירָה,
מִטַּעַם שֶׁעִנְיָן בּוּשָׁה
מְחַיֵּב אוֹתוֹ לָלֶכֶת
לְפִי טַעֲמָם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה