מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "אחור וקדם צרתני"
עִנְיָן הַבְּרָכוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים,
שֶׁבְּדִבְרֵי פִּיהֶם
מִיַּד מְגַלִּים יוֹתֵר,
מִמַּה שֶׁיֵּשׁ כּוֹחַ לְאָדָם פָּשׁוּט
לְגַלּוֹת בְּיָדַיִם וְרַגְלַיִם,
כִּי אָדָם פָּשׁוּט
הָרוֹצֶה לִגְמוֹל חֲסָדִים עִם חֲבֵרוֹ,
נוֹתֵן לוֹ כֶּסֶף מְרוּבֶּה בְּיָדָיו בְּפוֹעַל
וּמְעַשְּׁרוֹ,
מִכֹּל מָקוֹם אֵינוֹ יוֹדֵעַ
אִם יִתְקַיֵּם בּוֹ זְמַן מְרוּבֶּה.
אֲבָל הַשָּׁלֵם,
הָרוֹצֶה לִגְמוֹל חֲסָדִים לַחֲבֵרוֹ,
הוּא נוֹתֵן לוֹ בְּרָכָה בְּפִיו,
דְּהַיְנוּ,
אֵיזֶה דִּבּוּרִים קְצָרִים
שֶׁל עֲשִׁירוּת
וּמִיָּד מִתְגַּלֶּה מַעֲשֶׂה הָעֲשִׁירוּת
עַל חֲבֵרוֹ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה