אַהֲבָה חֲשׁוּבָה מֵהַמַּתָּנָה
מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "מהות חכמת הקבלה", עמ' 34
אַהֲבָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא
רַק תּוֹלָדָה יוֹצֵאת מִן הַמַּתָּנָה,
מִכֹּל מָקוֹם הִיא חֲשׁוּבָה
שֶׁאֵין עֵרֶךְ עַל הַמַּתָּנָה בְּעַצְמָהּ.
-
-
- -
בְּדוֹמֶה לְמֶלֶךְ גָּדוֹל
בְּדוֹמֶה לְמֶלֶךְ גָּדוֹל
שֶׁנּוֹתֵן חֵפֶץ קָטָן לְאָדָם,
אַף-עַל-פִּי שֶׁהַמַּתָּנָה בְּעַצְמָהּ,
אֵין לָהּ כֹּל עֵרֶךְ,
עִם כֹּל זֶה הָאַהֲבָה
וְהַתְּשׂוּמֶת לֵב שֶׁל הַמֶּלֶךְ,
אֵין קֵץ לְעֶרְכָּהּ וְיוֹקְרָהּ.
וּלְפִיכָךְ,
הִיא מוּפְשֶׁטֶת לְגַמְרֵי מִן הַחוֹמֶר,
שֶׁהוּא הָאוֹר וְהַמַּתָּנָה,
בְּאוֹפֶן, שֶׁכֹּל הָעֵסֶק וְהַהֶבְחֵן
נִשְׁאָר חָקוּק בְּהַהַשָּׂגָה
רַק בָּאַהֲבָה לְבָדָהּ.
וְהַמַּתָּנָה כְּמוֹ נִמְחֶקֶת
וְנִשְׁכַּחַת מֵהַלֵּב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה