מפה של עיר

 מַפָּה שֶׁל עִיר

משל מתוך ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק "דרגות הסולם", מאמר 570: "השגה כללית ופרטית", עמוד 1901

אָדָם רוֹאֶה מֵרָחוֹק עִיר גְדוֹלָה,

וְרוֹאֶה מֵרָחוֹק שֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בָּעִיר אֲנָשִׁים,

וְרוֹאֶה סִימָנִים שֶׁל בָּתִים,

אֲבָל זֶה נִקְרָא רְאִיָּה כְּלָלִית,

כִּי כֹּל הַפְּרָטִים כְּלוּלִים בָּעִיר.

זֹאת אוֹמֶרֶת, אֲפִילוּ אַחַר כָּךְ

שֶׁמִּתְקָרֵב לָעִיר, וְנִכְנָס בְּתוֹכָהּ,

וְרוֹאֶה כֹּל פְּרָט וּפְרָט בִּפְנֵי עַצְמוֹ,

הַיְנוּ, הַיּוֹפִי שֶׁל הָעִיר,

צוּרַת הַבָּתִים וְהַגַּנִּים וְהַמִּגְדָּלִים,
-

-
וְעוֹשְׁרָהּ שֶׁל הָעִיר,

שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַרְבֵּה בָּתֵּי חֲרוֹשֶׁת,

וְהַרְבֵּה חֲנוּיוֹת, מְלֵאוֹת כֹּל טוּב,

בְּכֹל מִינֵי סְחוֹרוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם,

הַרְבֵּה בַּנְקִים,

וְאוֹפִי שֶׁל הָאֲנָשִׁים,

אֲנָשִׁים טוֹבִים וְרָעִים,

חֲכָמִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ,

וְיוֹפִי שֶׁל אֲנָשִׁים

קְטַנִּים אוֹ גְּדוֹלִים,

וְכַדּוֹמֶה.

אֲבָל מִכֹּל מָקוֹם

לֹא נִתְוַוסֵף לוֹ שׁוּם דָבָר עַל הַכְּלָל,

הַיְנוּ, שֶׁמֵּרָחוֹק הָיָה רוֹאֶה עִיר,

וְגַם עַכְשָׁיו.

וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ:

"אֵיפֹה הָיִיתָ?"

הוּא מֵשִׁיב לָהֶם:

"אֲנִי הָיִיתִי בָּעִיר",

הַיְנוּ, הֵן מֵרָחוֹק וְהֵן מִקָּרוֹב,

הַכֹּל הִיא אוֹתָהּ עִיר.

וְרַק הַתּוֹעֶלֶת הוּא מֵהַפְּרָטִים,

שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁיו הַהִתְפַּעֲלוּת

מִמַּה שֶׁרָאָה בְּתוֹךְ הָעִיר.

מִמַּה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מִקּוֹדֶם.

הֲגַם כְּשֶׁהָיָה מִחוּץ לָעִיר,

הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה פְּרָטִים,

מִכֹּל מָקוֹם הַהִתְפַּעֲלוּת

לֹא הָיְתָה לוֹ,

כְּשֶׁהָיָה בָּעִיר הָיָה לוֹ הַיְּכוֹלֶת

לֵיהָנוֹת מִכֹּל הַפְּרָטִים,

מַה שֶׁאֵין כֵּן מֵהַכְּלָלוּת שֶׁל הָעִיר

לֹא הָיָה יָכוֹל לֵיהָנוֹת.