הלב הוא הבית שבו האדם גר

מַדָּע הַלֵּב

הַלֵּב הוּא הַבַּיִת שֶׁבּוֹ הָאָדָם גָּר

מתוך כתבי רב"ש כרך ג', חלק "דרגות הסולם", עמ' 1646

"...כְּלַפֵּי הָרוּחָנִיּוּת כּוּלָנוּ שָׁוִים,

כּוּלָם!!!-

כִּי זֶה מַדָּע אַחֵר, מַדָּע שֶׁל הַלֵּב...".

מתוך שיעור הקבלה היומי מתאריך 06.02.09

חוט שני

חוּט שָׁנִי

מתוך הכנה לשיעור היומי (03.11.09)

לְכֹל אָדָם

מִתְעוֹרֶרֶת פַּעַם בַּחַיִּים,

כַּמָה פְּעָמִים בַּחַיִּים,

פֹּה וָשָׁם

נְקוּדָה שֶׁבַּלֵּב.

-

שרטוט מתוך שיעור (29.04.08) על "הקדמה לספר הזוהר"

לִפְעָמִים הוּא חוֹשֵׁב

שֶׁזֶּה סְתָם רֵיק לוֹ,

לִפְעָמִים

שֶׁסְּתָם רַע לוֹ.

לִפְעָמִים

מִכֹּל מִינֵי סִבּוֹת

כְּאִילוּ גַּשְׁמִיּוֹת,

אוֹ אֲפִילוּ מִשְׁפַּחְתִיּוֹת,

הוּא חוֹשֵׁב

שֶׁהַסִּבּוֹת הָאֵלֶּה יַעַבְרוּ

וְהַכֹּל יֵרָגַע

וְאָז יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

הוּא לֹא מֵבִין

שֶׁכָּךְ מְעוֹרְרִים בּוֹ

נְקוּדָה שֶׁבַּלֵּב

תְּחִילַת הַנְּשָׁמָה,

קְצֵה הַחוּט

לְגִילוּי הָאַהֲבָה.

-

חוכמת הלב

חָכְמַת הַלֵּב

לפי הקדמה של בעל הסולם לספר "פנים מאירות ומסבירות" (אות י')

הָאָדָם לֹא נִבְרָא

לִקְנוֹת הוֹן וְלִבְנוֹת בִּנְיָנִים.

אֶלָּא לְבַקֵּשׁ כֹּל דָּבָר,

שֶׁיְּבִיאֵהוּ לִלְמוֹד אֶת הַחָכְמָה

אֵיךְ לֶאֱהוֹב.

וְאָז יִפָּקְחוּ עֵינֵי לִבּוֹ, 

וְתִתְחַדֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת.

-

חכמי הלב

 חַכְמֵי הַלֵּב

לפי הקדמה של בעל הסולם לספר "פנים מאירות ומסבירות" (אות י')

הַחָכְמָה הַזֹאת

לֹא נִתְּנָה

אֶלָּא לְאַנְשֵׁי לֵבָב.

כְּלוֹמַר,

שֶׁהִשִּׂיגוּ לֵב לֶאֱהוֹב

וְיַחְמְדוּהָ,

שֶׁהֵם נִקְרָאִים

בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים

"חַכְמֵי לֵב",

לִהְיוֹת שֶׁאֵין שָׁם עוֹד

רוּחַ יוֹרֵד לְמַטָּה

בְּלֵב פָּנוּי מֵחָכְמָה.
-

אהבה חשובה מהמתנה

 אַהֲבָה חֲשׁוּבָה מֵהַמַּתָּנָה

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "מהות חכמת הקבלה", עמ' 34

אַהֲבָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא

רַק תּוֹלָדָה יוֹצֵאת מִן הַמַּתָּנָה,

מִכֹּל מָקוֹם הִיא חֲשׁוּבָה

שֶׁאֵין עֵרֶךְ עַל הַמַּתָּנָה בְּעַצְמָהּ.
-

- -
בְּדוֹמֶה לְמֶלֶךְ גָּדוֹל

שֶׁנּוֹתֵן חֵפֶץ קָטָן לְאָדָם,

אַף-עַל-פִּי שֶׁהַמַּתָּנָה בְּעַצְמָהּ,

אֵין לָהּ כֹּל עֵרֶךְ,

עִם כֹּל זֶה הָאַהֲבָה

וְהַתְּשׂוּמֶת לֵב שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

אֵין קֵץ לְעֶרְכָּהּ וְיוֹקְרָהּ.

וּלְפִיכָךְ,

הִיא מוּפְשֶׁטֶת לְגַמְרֵי מִן הַחוֹמֶר,

שֶׁהוּא הָאוֹר וְהַמַּתָּנָה,

בְּאוֹפֶן, שֶׁכֹּל הָעֵסֶק וְהַהֶבְחֵן

נִשְׁאָר חָקוּק בְּהַהַשָּׂגָה

רַק בָּאַהֲבָה לְבָדָהּ.

וְהַמַּתָּנָה כְּמוֹ נִמְחֶקֶת

וְנִשְׁכַּחַת מֵהַלֵּב.

קשר אהבה

קֶשֶׁר אַהֲבָה

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", מאמר נ"ד: "מטרת העבודה", עמ' 571

אִם אֶחָד נוֹתֵן

וְהַשֵּׁנִי לֹא נוֹתֵן שׁוּם דָּבָר חֲזָרָה,

אֵין מְצִיאוּת שֶׁל שׁוּתָפוּת.

רַק בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם

מְגַלִּים אַהֲבָה זֶה לָזֶה

אָז יֵשׁ קֶשֶׁר וִידִידוּת

בֵּין שְׁנֵיהֶם.

אֲבָל אִם אֶחָד מְגַלֶּה אַהֲבָה,

וְהַשֵּׁנִי לֹא מַרְאֶה שׁוּם תְּגוּבָה,

אֵין לְאַהֲבָה כָּזֹאת

שׁוּם מְצִיאוּת וּזְכוּת קִיּוּם.
-

התחברות

הִתְחַבְּרוּת

מתוך ספר "שמעתי", מאמר: "מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה"

אִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים

בָּאִים לִידֵי הַכָּרָה,

שֶׁכֹּל אֶחָד מֵהֶם שׂוֹנֵא

מַה שֶׁחֲבֵרוֹ שׂוֹנֵא,

וְאוֹהֵב אֶת מַה וּמִי

שֶׁחֲבֵרוֹ אוֹהֵב,

אָז הֵם בָּאִים לִידֵי

הִתְחַבְּרוּת תְּמִידִית,

בְּחִינַת יָתֵד

שֶׁלֹּא תִּימוֹט לְעוֹלָם.

אהבה ויראה

אַהֲבָה וְיִרְאָה

מתוך ספר "שמעתי" מאמר: "ענין גילה ברעדה, בעבודה"

וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה,

צְרִיכִים לַעֲסוֹק בְּיִרְאָה גַּם כֵּן.

כִּי יִרְאָה

הִיא הֶחָלָל וְהַחִסָּרוֹן.

בְּדוֹמֶה לְמִי שֶׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת

וְלֹא עוֹשֶׂה בְּקִירוֹת הַבַּיִת

שׁוּם חִסָּרוֹן.

וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם אֶפְשָׁרוּת

לְהִכָּנֵס לַבַּיִת,

כִּי אֵין מְקוֹם חָלָל

בְּקִירוֹת הַבַּיִת,

שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם

לְהִכָּנֵס לְהַבַּיִת.

וְלָכֵן צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת

מְקוֹם חָלָל,

שֶׁעַל יְדֵי הֶחָלָל הַזֶּה

הוּא יִכָּנֵס לַבַּיִת.

אש דועכת

 

אֵשׁ דּוֹעֶכֶת

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות", אגרת ב', עמ' 668

אִישׁ הַנּוֹתֵן

מַתָּנָה גְּדוֹלָה לְרֵעֵהוּ,

הָאַהֲבָה הַמִּתְגַּלָּה בְּלִבּוֹ

בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה,

אֵינָהּ דּוֹמָה

לָאַהֲבָה הַנִּשְׁאֶרֶת בַּלֵּב,

לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה,

אֶלָּא הִיא הוֹלֶכֶת

וּמִתְקָרֶרֶת יוֹם יוֹם,

עַד שֶׁאֶפְשָׁר לָבוֹא

לִכְלָל שִׁכְחָה

בְּבִרְכַּת הָאַהֲבָה,

וּמְחוּיָב מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה

לִהַמְצִיא תַּחְבּוּלָה

בְּכֹל יוֹם

לִהְיוֹת בְּעֵינָיו כַּחֲדָשׁוֹת.

וְזֶהוּ כֹּל עֲבוֹדָתֵנוּ,

לְגַלּוֹת אַהֲבָתֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ,

בְּכֹל יוֹם וָיוֹם מַמָּשׁ,

שָׁוֶה בְּשָׁוֶה

כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַקַּבָּלָה.

רופא לב

רוֹפֵא לֵב

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "תכונתה של חוכמת הנסתר בכללה", עמ' 39

חוֹלֶה הַבָּא לְרוֹפֵא

שֶׁיּוֹצִיא לוֹ קוֹץ,

הָרוֹפֵא שֶׁמּוֹצִיא אֶת הַקּוֹץ

וּמַכְאִיב לַחוֹלֶה,

אֵינוֹ נִבְחָן שֶׁנִּשְׁתַּנָּה עַתָּה

וּפוֹעֵל רַע,

אֶלָּא הָרוֹפֵא וְהַחוֹלֶה

שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם

אַהֲבָה לִפְנֵי כֵן,

הֵם אוֹתָם הָאוֹהָבִים

גַּם בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה

שֶׁל הַחִתּוּךְ הַמַּכְאִיב. 

הוכחה חותכת

 הוֹכָחָה חוֹתֶכֶת

מתוך ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק "דרגות הסולם",  מאמר (879): "כתיבה וחתימה טובה", עמ' 2049

אָנוּ רוֹאִים,

שֶׁאֵין הָאָדָם בְּעַצְמוֹ

צָרִיךְ לִכְתּוֹב

אֶת הַמִכְתָּב,

מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה

לִכְתּוֹב לַחֲבֵרוֹ,

בֵּין לְהוֹדִיעַ לוֹ מַשֶׁהוּ

אוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ.

שֶׁאִם הָאָדָם

חוֹתֵם עַל הַמִּכְתָּב,

זֶהוּ מַסְפִּיק כְּבָר

שֶׁהַמִּכְתָּב שֶׁנִּכְתַּב,

הוּא אֱמֶת

וְשֶׁהוּא שׁוֹלְחוֹ.

וּכְמוֹ כֵן לְהֶפֶךְ,

אִם הָאָדָם כָּתַב בְּעַצְמוֹ

אֶת הַמִּכְתָּב

אֲבָל אִישׁ אַחֵר

חָתַם עַל מִכְתָּבוֹ,

הַמִּכְתָּב הַזֶּה אֵינוֹ רְאָיָה

שֶׁיִּהְיֶה הַמִּכְתָּב אֱמֶת,

הֲגַם שֶׁהוּא מַכִּיר

שֶׁזֶּהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
-

אהבה טבעית

 אַהֲבָה טִבְעִית

ספר "שמעתי", מאמר רי"ג: "ענין גילוי החסרון"

מִי שֶׁאוֹהֵב לַחֲבֵרוֹ אַהֲבָה אֲמִתִּית, ­­

אֲזַי הוּא מִשְׁתּוֹקֵק וְחוֹשֵׁב

רַק בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ,

וּמוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַה

שֶׁאֵינוֹ נִצְמָח טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ.

וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּלִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת.

וְאֵינָם צְרִיכִים מוֹחַ גָּדוֹל לָזֶה,

מִפְּנֵי שֶׁזֶּה טִבְעִי.

כְּמוֹ אַהֲבַת הָאֵם לִבְנָהּ,

שֶׁכֹּל מְגַמָּתָהּ לְטוֹבַת בְּנָהּ,

וְאֵינָהּ צְרִיכָה שׁוּם הֲכָנוֹת

וּמוֹחִין לֶאֱהוֹב בְּנָהּ.

יַעַן שֶׁדָּבָר טִבְעִי אֵינוֹ צָרִיךְ לְשֵׂכֶל,

שֶׁיְּחַיֵּב אֶת הַדָּבָר,

אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֶׂה מִצַּד הַחוּשִׁים בְּעַצְמָם,

שֶׁהַחוּשִׁים בְּעַצְמָם עוֹבְדִים

בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.

שֶׁכֵּן הוּא בַּטֶּבַע,

שֶׁמֵּחֲמַת אַהֲבָה לְאֵיזֶה דָּבָר,

מוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם,

עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְהַמַּטָּרָה.

וְכֹל זְמַן שֶׁאֵינָם מַשִּׂיגִים,

חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים.
-

ילד טוב

 

יֶלֶד טוֹב

מתוך שיחת רב (19.10.04) על הדרכים להנחלת משנת בעל הסולם

יֵשׁ אֵיזֶה כּוֹחַ,­­

אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה,

שֶׁשּׁוֹלַחַת לָנוּ כֹּל טוּב

כְּמוֹ אִמָּא.

אֲבָל אֲנַחְנוּ

לֹא יְכוֹלִים לְקַבֵּל,

לֹא יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ,

אֶת הַטּוֹב הַזֶּה.

אֶלָּא רַק בְּמִדָּה

שֶׁנִּהְיֶה מוּכָנִים

כּמוֹ יֶלֶד טוֹב -

לַעֲשׂוֹת רַק כְּדֵי לִגְרוֹם

שִׂמְחָה לְאִמָּא.
-