יום שישי, 31 במאי 2019

הלב הוא הבית שבו האדם גר

מַדָּע הַלֵּב

הַלֵּב הוּא הַבַּיִת שֶׁבּוֹ הָאָדָם גָּר


מתוך כתבי רב"ש כרך ג', חלק "דרגות הסולם", עמ' 1646

"...כְּלַפֵּי הָרוּחָנִיּוּת כּוּלָנוּ שָׁוִים,

כּוּלָם!!!-

כִּי זֶה מַדָּע אַחֵר, מַדָּע שֶׁל הַלֵּב...".

מתוך שיעור הקבלה היומי מתאריך 06.02.09

יום חמישי, 30 במאי 2019

חוט שני

חוּט שָׁנִי
מתוך הכנה לשיעור היומי (03.11.09)

לְכֹל אָדָם
מִתְעוֹרֶרֶת פַּעַם בַּחַיִּים,
כַּמָה פְּעָמִים בַּחַיִּים,
פֹּה וָשָׁם
נְקוּדָה שֶׁבַּלֵּב.
-
שרטוט מתוך שיעור (29.04.08) על "הקדמה לספר הזוהר"

לִפְעָמִים הוּא חוֹשֵׁב
שֶׁזֶּה סְתָם רֵיק לוֹ,
לִפְעָמִים
שֶׁסְּתָם רַע לוֹ.

לִפְעָמִים
מִכֹּל מִינֵי סִבּוֹת
כְּאִילוּ גַּשְׁמִיּוֹת,
אוֹ אֲפִילוּ מִשְׁפַּחְתִיּוֹת,
הוּא חוֹשֵׁב
שֶׁהַסִּבּוֹת הָאֵלֶּה יַעַבְרוּ
וְהַכֹּל יֵרָגַע
וְאָז יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

הוּא לֹא מֵבִין
שֶׁכָּךְ מְעוֹרְרִים בּוֹ
נְקוּדָה שֶׁבַּלֵּב
תְּחִילַת הַנְּשָׁמָה,
קְצֵה הַחוּט
לְגִילוּי הָאַהֲבָה.
-

חוכמת הלב

חָכְמַת הַלֵּב
לפי הקדמה של בעל הסולם לספר "פנים מאירות ומסבירות" (אות י')

הָאָדָם לֹא נִבְרָא
לִקְנוֹת הוֹן וְלִבְנוֹת בִּנְיָנִים.
אֶלָּא לְבַקֵּשׁ כֹּל דָּבָר,
שֶׁיְּבִיאֵהוּ לִלְמוֹד אֶת הַחָכְמָה
אֵיךְ לֶאֱהוֹב.
וְאָז יִפָּקְחוּ עֵינֵי לִבּוֹ, 
וְתִתְחַדֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת.
-

חכמי הלב

 חַכְמֵי הַלֵּב

לפי הקדמה של בעל הסולם לספר "פנים מאירות ומסבירות" (אות י')

הַחָכְמָה הַזֹאת
לֹא נִתְּנָה
אֶלָּא לְאַנְשֵׁי לֵבָב.

כְּלוֹמַר,
שֶׁהִשִּׂיגוּ לֵב לֶאֱהוֹב
וְיַחְמְדוּהָ,

שֶׁהֵם נִקְרָאִים
בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים
"חַכְמֵי לֵב",

לִהְיוֹת שֶׁאֵין שָׁם עוֹד
רוּחַ יוֹרֵד לְמַטָּה
בְּלֵב פָּנוּי מֵחָכְמָה.
-

יום רביעי, 29 במאי 2019

אהבה חשובה מהמתנה

 אַהֲבָה חֲשׁוּבָה מֵהַמַּתָּנָה

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "מהות חכמת הקבלה", עמ' 34

אַהֲבָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא
רַק תּוֹלָדָה יוֹצֵאת מִן הַמַּתָּנָה,
מִכֹּל מָקוֹם הִיא חֲשׁוּבָה
שֶׁאֵין עֵרֶךְ עַל הַמַּתָּנָה בְּעַצְמָהּ.
-
- -
בְּדוֹמֶה לְמֶלֶךְ גָּדוֹל
שֶׁנּוֹתֵן חֵפֶץ קָטָן לְאָדָם,
אַף-עַל-פִּי שֶׁהַמַּתָּנָה בְּעַצְמָהּ,
אֵין לָהּ כֹּל עֵרֶךְ,
עִם כֹּל זֶה הָאַהֲבָה
וְהַתְּשׂוּמֶת לֵב שֶׁל הַמֶּלֶךְ,
אֵין קֵץ לְעֶרְכָּהּ וְיוֹקְרָהּ.



וּלְפִיכָךְ,
הִיא מוּפְשֶׁטֶת לְגַמְרֵי מִן הַחוֹמֶר,
שֶׁהוּא הָאוֹר וְהַמַּתָּנָה,
בְּאוֹפֶן, שֶׁכֹּל הָעֵסֶק וְהַהֶבְחֵן
נִשְׁאָר חָקוּק בְּהַהַשָּׂגָה
רַק בָּאַהֲבָה לְבָדָהּ.
וְהַמַּתָּנָה כְּמוֹ נִמְחֶקֶת
וְנִשְׁכַּחַת מֵהַלֵּב.

קשר אהבה

קֶשֶׁר אַהֲבָה
מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", מאמר נ"ד: "מטרת העבודה", עמ' 571

אִם אֶחָד נוֹתֵן
וְהַשֵּׁנִי לֹא נוֹתֵן שׁוּם דָּבָר חֲזָרָה,
אֵין מְצִיאוּת שֶׁל שׁוּתָפוּת.

רַק בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם
מְגַלִּים אַהֲבָה זֶה לָזֶה
אָז יֵשׁ קֶשֶׁר וִידִידוּת
בֵּין שְׁנֵיהֶם.

אֲבָל אִם אֶחָד מְגַלֶּה אַהֲבָה,
וְהַשֵּׁנִי לֹא מַרְאֶה שׁוּם תְּגוּבָה,
אֵין לְאַהֲבָה כָּזֹאת
שׁוּם מְצִיאוּת וּזְכוּת קִיּוּם.
-

התחברות

הִתְחַבְּרוּת
מתוך ספר "שמעתי", מאמר: "מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה"

אִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים
בָּאִים לִידֵי הַכָּרָה,

שֶׁכֹּל אֶחָד מֵהֶם שׂוֹנֵא
מַה שֶׁחֲבֵרוֹ שׂוֹנֵא,
וְאוֹהֵב אֶת מַה וּמִי
שֶׁחֲבֵרוֹ אוֹהֵב,

אָז הֵם בָּאִים לִידֵי
הִתְחַבְּרוּת תְּמִידִית,
בְּחִינַת יָתֵד
שֶׁלֹּא תִּימוֹט לְעוֹלָם.

אהבה ויראה

אַהֲבָה וְיִרְאָה
מתוך ספר "שמעתי" מאמר: "ענין גילה ברעדה, בעבודה"

וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה,
צְרִיכִים לַעֲסוֹק בְּיִרְאָה גַּם כֵּן.
כִּי יִרְאָה
הִיא הֶחָלָל וְהַחִסָּרוֹן.

בְּדוֹמֶה לְמִי שֶׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת
וְלֹא עוֹשֶׂה בְּקִירוֹת הַבַּיִת
שׁוּם חִסָּרוֹן.
וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם אֶפְשָׁרוּת
לְהִכָּנֵס לַבַּיִת,

כִּי אֵין מְקוֹם חָלָל
בְּקִירוֹת הַבַּיִת,
שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם
לְהִכָּנֵס לְהַבַּיִת.

וְלָכֵן צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת
מְקוֹם חָלָל,
שֶׁעַל יְדֵי הֶחָלָל הַזֶּה
הוּא יִכָּנֵס לַבַּיִת.

יום שלישי, 28 במאי 2019

אש דועכת

 

אֵשׁ דּוֹעֶכֶת
מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות", אגרת ב', עמ' 668

אִישׁ הַנּוֹתֵן
מַתָּנָה גְּדוֹלָה לְרֵעֵהוּ,

הָאַהֲבָה הַמִּתְגַּלָּה בְּלִבּוֹ
בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה,
אֵינָהּ דּוֹמָה
לָאַהֲבָה הַנִּשְׁאֶרֶת בַּלֵּב,
לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה,

אֶלָּא הִיא הוֹלֶכֶת
וּמִתְקָרֶרֶת יוֹם יוֹם,
עַד שֶׁאֶפְשָׁר לָבוֹא
לִכְלָל שִׁכְחָה
בְּבִרְכַּת הָאַהֲבָה,

וּמְחוּיָב מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה
לִהַמְצִיא תַּחְבּוּלָה
בְּכֹל יוֹם
לִהְיוֹת בְּעֵינָיו כַּחֲדָשׁוֹת.

וְזֶהוּ כֹּל עֲבוֹדָתֵנוּ,
לְגַלּוֹת אַהֲבָתֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ,
בְּכֹל יוֹם וָיוֹם מַמָּשׁ,
שָׁוֶה בְּשָׁוֶה
כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַקַּבָּלָה.

רופא לב

רוֹפֵא לֵב

מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "תכונתה של חוכמת הנסתר בכללה", עמ' 39



חוֹלֶה הַבָּא לְרוֹפֵא
שֶׁיּוֹצִיא לוֹ קוֹץ,
הָרוֹפֵא שֶׁמּוֹצִיא אֶת הַקּוֹץ
וּמַכְאִיב לַחוֹלֶה,
אֵינוֹ נִבְחָן שֶׁנִּשְׁתַּנָּה עַתָּה
וּפוֹעֵל רַע,

אֶלָּא הָרוֹפֵא וְהַחוֹלֶה
שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם
אַהֲבָה לִפְנֵי כֵן,
הֵם אוֹתָם הָאוֹהָבִים
גַּם בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה

שֶׁל הַחִתּוּךְ הַמַּכְאִיב. 

הוכחה חותכת

 הוֹכָחָה חוֹתֶכֶת

מתוך ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק "דרגות הסולם",  מאמר (879): "כתיבה וחתימה טובה", עמ' 2049

אָנוּ רוֹאִים,
שֶׁאֵין הָאָדָם בְּעַצְמוֹ
צָרִיךְ לִכְתּוֹב
אֶת הַמִכְתָּב,

מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה
לִכְתּוֹב לַחֲבֵרוֹ,
בֵּין לְהוֹדִיעַ לוֹ מַשֶׁהוּ
אוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ.

שֶׁאִם הָאָדָם
חוֹתֵם עַל הַמִּכְתָּב,
זֶהוּ מַסְפִּיק כְּבָר
שֶׁהַמִּכְתָּב שֶׁנִּכְתַּב,
הוּא אֱמֶת
וְשֶׁהוּא שׁוֹלְחוֹ.

וּכְמוֹ כֵן לְהֶפֶךְ,
אִם הָאָדָם כָּתַב בְּעַצְמוֹ
אֶת הַמִּכְתָּב
אֲבָל אִישׁ אַחֵר
חָתַם עַל מִכְתָּבוֹ,

הַמִּכְתָּב הַזֶּה אֵינוֹ רְאָיָה
שֶׁיִּהְיֶה הַמִּכְתָּב אֱמֶת,
הֲגַם שֶׁהוּא מַכִּיר
שֶׁזֶּהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
-

אהבה טבעית

 אַהֲבָה טִבְעִית

ספר "שמעתי", מאמר רי"ג: "ענין גילוי החסרון"

מִי שֶׁאוֹהֵב לַחֲבֵרוֹ אַהֲבָה אֲמִתִּית, ­­
אֲזַי הוּא מִשְׁתּוֹקֵק וְחוֹשֵׁב
רַק בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ,
וּמוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַה
שֶׁאֵינוֹ נִצְמָח טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ.

וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּלִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת.
וְאֵינָם צְרִיכִים מוֹחַ גָּדוֹל לָזֶה,
מִפְּנֵי שֶׁזֶּה טִבְעִי.
כְּמוֹ אַהֲבַת הָאֵם לִבְנָהּ,
שֶׁכֹּל מְגַמָּתָהּ לְטוֹבַת בְּנָהּ,
וְאֵינָהּ צְרִיכָה שׁוּם הֲכָנוֹת
וּמוֹחִין לֶאֱהוֹב בְּנָהּ.

יַעַן שֶׁדָּבָר טִבְעִי אֵינוֹ צָרִיךְ לְשֵׂכֶל,
שֶׁיְּחַיֵּב אֶת הַדָּבָר,
אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֶׂה מִצַּד הַחוּשִׁים בְּעַצְמָם,
שֶׁהַחוּשִׁים בְּעַצְמָם עוֹבְדִים
בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.

שֶׁכֵּן הוּא בַּטֶּבַע,
שֶׁמֵּחֲמַת אַהֲבָה לְאֵיזֶה דָּבָר,
מוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם,
עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְהַמַּטָּרָה.
וְכֹל זְמַן שֶׁאֵינָם מַשִּׂיגִים,
חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים.
-

יום שני, 27 במאי 2019

ילד טוב

 

יֶלֶד טוֹב
מתוך שיחת רב (19.10.04) על הדרכים להנחלת משנת בעל הסולם

יֵשׁ אֵיזֶה כּוֹחַ,­­
אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה,
שֶׁשּׁוֹלַחַת לָנוּ כֹּל טוּב
כְּמוֹ אִמָּא.

אֲבָל אֲנַחְנוּ
לֹא יְכוֹלִים לְקַבֵּל,
לֹא יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ,
אֶת הַטּוֹב הַזֶּה.

אֶלָּא רַק בְּמִדָּה
שֶׁנִּהְיֶה מוּכָנִים
כּמוֹ יֶלֶד טוֹב -
לַעֲשׂוֹת רַק כְּדֵי לִגְרוֹם
שִׂמְחָה לְאִמָּא.
-

אהבת אב ובן

אַהֲבַת אָב וּבֵן
מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות", אגרת ב', עמ' 668

אַהֲבַת אָב לִבְנוֹ
הִיא שׁוֹרְשִׁית טִבְעִית,
וּכְמוֹ שֶׁהָאָב
חוֹשֵׁק שֶׁבְּנוֹ יֹאהַב אוֹתוֹ,
כְּמוֹ כֵן הַבֵּן
חוֹשֵׁק שֶׁאָבִיו יֹאהַב אוֹתוֹ.

וְהַחֵשֶׁק הַזֶּה הַמָּצוּי בִּלְבָבָם,
גּוֹרֵם לָהֶם תָּמִיד בְּלִי הֶרֶף
בְּחִינַת יִרְאָה.

דְּהַיְנוּ, שֶׁהָאָב מִתְיָרֵא מְאוֹד
שֶׁבְּנוֹ לֹא יִשְׂנָא אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה שִׁעוּר,
וַאֲפִילוּ דַּק מִן הַדַּק,
וּכְמוֹ כֵן הַבֵּן מִתְיָרֵא
שֶׁאָבִיו לֹא יִשְׂנָא אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה שִׁעוּר,
דַּק מִן הַדַּק, בְּאֵין נִבְדָּק.


"וְיִרְאָה תְּמִידִית" זוֹ
גּוֹרֶמֶת לָהֶם לְגַלּוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים
בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ,
שֶׁהָאָב מִתְאַמֵּץ לְגַלּוֹת אַהֲבָתוֹ בְּפוֹעַל
בִּתְמִידוּת לְעֵינֵי בְּנוֹ,
וְגַם הַבֵּן מִתְאַמֵּץ לְגַלּוֹת אַהֲבָתוֹ בְּפוֹעַל
בִּתְמִידוּת וּבְכֹל יְכוֹלְתוֹ
לְעֵינֵי אָבִיו.

וּבְדֶרֶךְ זֶה
רִגְשֵׁי הָאַהֲבָה פָּרִין וְרַבִּין,
בְּלֵב שְׁנֵיהֶם תָּמִיד,
עַד שֶׁהָאֶחָד מִתְגַּבֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים
עַל חֲבֵרוֹ,
בְּשִׁעוּר גָּדוֹל וְשָׁלֵם.

דְּהַיְנוּ, שֶׁאַהֲבַת לֵב מֵהָאָב,
מִתְגַּלֵּית אֶל הַבֵּן בְּשִׁעוּר שָׁלֵם,
שֶׁעָלָיו אֵין לְהוֹסִיף
וְאֵין לִגְרוֹעַ.

אהבת בן יחיד

 

אַהֲבַת בֵּן יָחִיד
מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "אגרות", אגרת ב', עמ' 668


בּוֹא וּרְאֵה
בְּאַהֲבַת אָב וּבְנוֹ
מִנְהָג הַפְלֵא וָפֶלֶא,

שֶׁלִּכְאוֹרָה, אִם הַבֵּן
יָחִיד הוּא לְאָבִיו וְאִמּוֹ,
מְחוּיָב הַבֵּן לֶאֱהוֹב יוֹתֵר
אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ,
כִּי מְגַלִּין אֵלָיו יוֹתֵר אַהֲבָה
מֵהוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה בָּנִים.

אֲבָל בַּמְּצִיאוּת אֵינוֹ כֵּן,
וְנַהֲפוֹךְ הוּא,
שֶׁאִם הוֹרִים נִקְשָׁרִים מְאוֹד לִבְנֵיהֶם
בְּחַבְלֵי אַהֲבָתָם,
אָז עֵרֶךְ אַהֲבַת הַבָּנִים
מוּצְעָר וּמוּקְטָן מְאוֹד,

עַד שֶׁלִּפְעָמִים נִרְאֶה בְּחוּשׁ
אֶצֶל הַבָּנִים מִסּוּג אַהֲבָה כָּזוֹ,
שֶׁנִּכְבָּה בְּלִבָּם כֹּל רֶגֶשׁ הָאַהֲבָה.
כִּי זֶהוּ מִנְהָג מֵחוּקֵי הַטֶבַע
הַטָּבוּעַ בָּעוֹלָם.

דלת הבית

 

דֶּלֶת הַבַּיִת
מתוך ספר "כתבי רב"ש" כרך ב', חלק "אגרות", אגרת נ"ו, עמ' 1517

מִי שֶׁחוֹשֵׁב
לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת,

הוּא יָכוֹל
לְסַדֵּר לוֹ דֶּלֶת
לְצוֹרֶךְ הַבַּיִת
שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ.

אֲבָל אִם הוּא
לֹא חוֹשֵׁב
לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת,

לְאֵיזֶה צוֹרֶךְ
הוּא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ
דֶּלֶת.

יום ראשון, 26 במאי 2019

הבת של השכן

-
הַבַּת שֶׁל הַשָּׁכֵן
מתוך דברי רב"ש שהושמעו כהכנה לשיעור היומי (06.09.09)

יֵשׁ לִפְעָמִים,
שֶׁשָּׁכֵן אֶחָד צָרִיךְ
לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ,
וְאֵין לוֹ כֶּסֶף.

הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הַשָּׁכֵן שֶׁלּוֹ,
שֶׁיֵּלֵךְ אִתּוֹ בְּיַחַד לֶאֱסוֹף כֶּסֶף,
שֶׁיִּהְיֶה לְהַשִּׂיא אֶת הַבַּת שֶׁלּוֹ.

וְאָז שֶׁשְּׁנֵיהֶם הוֹלְכִים,
הַרְבֵּה פְּעָמִים,
יוֹם שָׁלֵם -
וְהוּא לֹא אוֹסֵף פְּרוּטָה אַחַת.

בַּלַּיְלָה,
זֶה שֶׁהָלַךְ לְחַפֵּשׂ כֶּסֶף בִּשְׁבִיל בִּתּוֹ,
שֶׁאִשְׁתּוֹ נוֹתֶנֶת לוֹ לֶאֱכוֹל,
הוּא אוֹמֵר:

"אֵין לִי עֲצַבִּים לֶאֱכוֹל,
אֲנִי כְּבָר צָרִיךְ לִישׁוֹן,
אֵין לִי עֲצַבִּים לְדַבֵּר עִם אַף אֶחָד.
בִּגְלַל שֶׁאֵין לִי כֶּסֶף,
אֲנִי בְּדִכָּאוֹן".

אֲבָל שֶׁהוֹלֶכֶת עַל אֵיזֶה דָּבָר,
אֵצֶל הַשְּׁכֵנָה שֶׁלָּהּ,
שֶׁגַּם בַּעֲלָהּ הָלַךְ אִתּוֹ,
רוֹאָה שֶׁיּוֹשֵׁב עִם הַמִּשְׁפָּחָה,
וְהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים -
שְׂמֵחִים.

שֶׁחוֹזֶרֶת הִיא אוֹמֶרֶת:
"בּוֹא תִּרְאֶה הֶבְדֵּל -
אֵיזֶה עֲצַבִּים יֵשׁ לְךָ,
אַתָּה חָלָשׁ,
וְהוּא - בֵּן אָדָם!

שְׁנֵיכֶם הֲלַכְתֶּם לֶאֱסוֹף כֶּסֶף,
שְׁנֵיכֶם רְצִיתֶם כֶּסֶף,
מַדּוּעַ הוּא אוֹכֵל עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ
וְאַתָּה לֹא?"

אָז הוּא עוֹנֶה לָה:
"אֲנִי צָרִיךְ לְהַשִּׂיא אֶת בִּתִּי.
וְהוּא צָרִיךְ לְהַשִּׂיא אֶת הַבַּת שֶׁלִּי,
לֹא אֶת בִּתּוֹ!" 

פת לחם

 

פַּת לֶחֶם
מתוך ספר "שמעתי", מאמר קס"ו: "ב' בחינות בהשגה"

קָטָן שֶׁמַּתְחִיל לֶאֱכוֹל לֶחֶם
אֵין לוֹ עֲדַיִן שׁוּם מוּשָׂג
אֶלָּא רַק בְּהַלֶּחֶם,

וּכְשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְבַּגֵּר
אָז הוּא מַתְחִיל לְהָבִין
שֶׁיֵּשׁ לְהַלֶּחֶם בְּחִינַת סִבָּה,
הַגּוֹרֵם לְצוּרַת הַלֶּחֶם,

שֶׁיְּקַבֵּל אֶת צוּרָתוֹ
הַמִּתְרָאָה לְעֵינָיו,
הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָבָן,
וְשֶׁיִּהְיֶה רַךְ וְטָעִים
וְכַדּוֹמֶה.

אֲזַי הוּא מַשִּׂיג
אֶת צוּרַת הַלֶּחֶם
לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוֹ
מֵהַתַּנּוּר,

שֶׁאָז הַלֶּחֶם
הָיָה רַךְ יוֹתֵר מִדַּי
וְהָיָה חָם בְּיוֹתֵר,
עַד שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה,
וְהָיָה מְחוּסָר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה,
דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּתְיַבֵּשׁ וְיִתְקָרֵר
עַל יְדֵי שְׁהִיַּת זְמַן,
כִּי הָאֲוִיר מַכְשִׁיר לַלֶּחֶם
שֶׁיְּקַבֵּל צוּרַת הַלֶּחֶם
כְּמוֹ שֶׁמִּתְרָאֶה בְּעֵת
שֶׁבָּא לַשּׁוּלְחָן.

אֲבָל אַחַר כָּךְ
שֶׁמַּתְחִיל לַחְקוֹר עוֹד,
אֲזַי הוּא רוֹאֶה עוֹד צוּרָה,
טֶרֶם שֶׁהִכְנִיסוֹ לְהַתַּנּוּר.

הֲגַם שֶׁהָיָה לוֹ בְּעֵרֶךְ
אוֹתוֹ צוּרָה
אֲבָל יֵשׁ שִׁינוּיִים גְּדוֹלִים.
-

הַיְנוּ, עַל יְדֵי חוֹם הַתַּנּוּר
הַלֶּחֶם נַעֲשָׂה יוֹתֵר גָּדוֹל,
וְנַעֲשָׂה יוֹתֵר לְמוּצָק,
וְהִקְרִים אֶת פָּנָיו,
שֶׁמִּקּוֹדֶם הָיָה לָבָן
וְעַכְשָׁיו יֵשׁ לוֹ צֶבַע אַחֵר.

וּכְשֶׁמַּתְחִיל לַחְקוֹר,
אֲזַי הוּא רוֹאֶה
שֶׁהַצּוּרָה וְהַמִּשְׁקָל
קִבֵּל הַלֶּחֶם עוֹד טֶרֶם
שֶׁהִכְנִיסוֹ לְהַתַּנּוּר.

וּכְמוֹ כֵּן הַלְאָה,
עַד שֶׁבָּא לְהַמַּצָּב
שֶׁלּוֹקְחִים חִיטִים
וְזוֹרְעִין אוֹתָן בַּקַּרְקַע.